יום שלישי, 22 באפריל 2025
הלב הקדוש של האם כואב עמוקות, עד כדי כך שהיא מרגישה כאב פיזי
חזון שניתן על ידי אדוננו ישוע המשיח ללוס דה מריה ב-19 באפריל 2025 - יום שישי הקדוש
התפללתי ולפתע האדון האהוב שלי מרשה לי את החזון הבא:
אדוננו הכריז לי, שהוא ירשה לי ללוות את אם קדושתנו.
אדוננו טבע אותי בירושלים, מיד הסתכלתי על אמנו הקדושה, היא בכתה ולבה היה שבור, נשים אחרות הקיפו אותה ולפתע הם קראו ליוחנן שהיה מטפל באם הקדושה. מישהו הגה את השם של לזר וניגש במהירות, תוך כדי שהוא קורא לאחיותיו למגדלנה.
הם עוזבים את המקום ושומעים את הצעקות אמנו מתקדמת ומסתכלת על אדוננו ישוע המשיח נושא הצלב, מוכה ודימומי ואמנו מרגישה את לבה פועם במהירות וגופה נשלט בקור עז, היא ראתה את בנה האלוהי נופל ובלי לחשוב רצה לעברו בוכה.
אמנו מחבקת את בנה האלוהי, השניים הרגישו פגיון בליבותיהם: האם מנחמת את הבן והבן מנחם את האם, בתוך העצב הגדול של הרגע הם הפסיקו להקשיב ולראות מה סביבתם, הכוח ההדדי הפנימי הזה התיישב בשניהם כדי שיוכלו להמשיך.
הזיכרונות עלו לשניים בהרמוניה מוחלטת ואז הגיעו למציאות של הרגע: שני לבבות באיחוד מיסטי עמוק החיים לקיים את רצון האב.
האם שהניקה את האיש אלוהים וישנה בזרועותיה, היא זו שמסתכלת על כך שהוא נלעג מבגידת האדם.
לפנינו אם בנה האלוהי, חורקת מכאב, כאב שאנושית אי אפשר לסבול אותו, זהו חרב הקורעת את הלב הקדוש של אמנו שבשקט עמוק כניעה לתוכנית הישועית של אלוהים. היא מקשיבה לאלוהים שמדבר אליה ברגעים החזקים של תשוקת בנה האלוהי, אלוהים מדבר לאמנו בשתיקה שנשמרת על ידי האם.
הלב הקדוש של האם כואב עמוקות, עד כדי כך שהיא מרגישה כאב פיזי, שפעמים רבות היא מרגישה משותקת מול קשיחות וחוסר צניעות של החיילים הרומאים המרושעים.
אמנו מאפשרת לי לראות את הלב הנקי שלה שנולד באהבת אלוהים ואיך היא סובלת בגלל הקשיחות של הבגידה האנושית. אמנו שאינה מכירה כעס, אי ציות, בוז או שקרים, אינה מכירה גאווה או תחרות אנושית ואפילו לא מקומות ראשונים, כי היא הכלי הגבישי, הלב הטהור ביותר, ללא רבב, שנולד בלי כתם של חטא קדמון, יצור אנושי נבחר על ידי אלוהים להיות האם של הדמות השנייה של השילוש הקדוש ביותר, בנו של אלוהים.
כך הרגשתי כאבים שקורעים את הלב עד כדי כמעט מוות. אמנו פעמים רבות הרגישה שהיא מתה... זהו בנה האלוהי שנלקח אל מותו על הצלב! ולבה, מלא באמונה לחלוטין, למרות היותו אנושי, היה צריך להיעזר במלאכים שניחמו ועזרו לה באמצע כל כך הרבה כאב.
יום התחייה מגיע והכל משתנה עם תחייתו של אדוננו ישו המשיח; הניצחון על המוות, הכאב נמשך אך מקבל תפנית, מוצג במדויק כפי שהוא: הניצחון על המוות.
לאחר התחייה לבה של האם יודע שבנה האלוהי יראה אותה וכל צעד הוא ניצחונו של הכנעה בשקט ועצב. עכשיו בנה כבש ומעניק לבניה גאולה, מעל הכל שמזיז.
Fiat Voluntas Tua.
חג פסחא שמח.
אחים ואחיות, אנחנו מניחים בידיכם את הספר השני של האוסף: "הכל כבר נאמר על ידי ביתי! - ספר II" כדי שבנצל ימי הקדושה הללו נוכל להרהר במה שהשמים הזהירו אותנו לגבי הכנה רוחנית.