יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

אימנו הקדושה של אמא חולקת עמנו דרך לוז דה מריה גילוי חדש

שבו מאפשרים לנו להבין את הסוד הגדול של הלידה של אדונינו ישוע המשיח.

בתי היקרה, שבנו נולד בתנאים כה פשוטים לא היה מקרי, אלא תוכנן כך על ידי האב הקדמון כדי שתודע מאדם הראשון שהכנסות לחיים הרוחניים ולקבל את ההדרכות של בני אני צריך לפטר כל מה שמכליא אותך לקשרים אישיים כוזבים, ל"אגו" שנשאר חזק באנושות, לטיפשות אנושית, ולחזור על עצמך בבצדק ולהכיר מה זה ואיך זה, מה צריך לעזוב ומה צריך לקחת כדי להתאחד עם בני.

בקשתי ממך שכל יום יהיה כזה, בו האדם האלוהים מכיר שאהובה חייב לשלטון בחיים, ולהיזכור שאין לנו כלום ללא אהבה (ראו 1 קור. 13).

לא נסענו לבד, אלא בליווי המגינים שאלוהים האב שלח כדי ללוו אותנו בדרך, ולקודם כניסתנו לאסלה, המלאכים כבר היו שם, משמחים, מחכות לכניסה. האסלה, המקום הפשוט הזה, היה ארמון הגדול שבו בן האלוהים נולד.

המלאכים של אלוהים האב הופיעו לעינינו ויווסף, מופתע מהגדולה כזו, הבין שאף יותר מארמון, היו במקום היפה ביותר שיכול להיות על הארץ. נמהרנו לנקות את המקום והמלאכים של האלוהים עזר לבעלי אני יוספ, והמקום, בטהרה בלתי-נשגבת, הוכן ללידה של בני, שהודיע לי מראש. המלאכים ריחנו ארמון גדול זה בריחות שמיים. הודיעו לי על הלידה ואני, שקועת בבטני שבו אהבה אלוהית תבוא לאנושות, חדרתי לתוך סודה בלתי-ניתן להבין כזה.

הקור של הלילה גרם לבעלי יוסף להדליק את האש במהירות ואני ביקשתי ממנו לנוח, ויוֹסֵף, נכנס לחלום שהיה שמחה גדולה, ראה מה שקרה עם הולדת האלוהים.

נלקחתי מעלה יצירה ונמלאתי בנפלאות הגדולות שהמלאו את לבי, דעתי, מחשבתי, תבונתי, נשמתי ורוחי לקבל "סודות קדושים" שלא נגלו לי לפני. נלקחתי בחלום אלוהי עמוק עד שראיתי פני האל ונתמלאתי במדעי אלוהיים, בזהירות, תקווה אלוהית, אהבה אלוהית והבינה ...

שכבת לפני האב הנצחי קיבלתי את ברכתו הגדולה ומגדולת הכבוד לקחת ידיים וקבלתי כל ההוראה לגידולם של זה שיהיה המושיע של האנושות. פני הזהירו אור אלוהים שהאב השקיף בי; מודעת למה שקרה, בשימוש מלא בחושים, ראיתי את עצמי משתנה לפני נוכחות בלתי נתפסת כזאת.

רגעים מאוחר יותר הרגשתי ילדי מתנועע בכוח בבטני, כבר הכין להולדת, ומשובש על ידי רוח האלוהים, ראיתי שהאל הפך לאדם שחרר מהמנזר הזה, ללא כל כאב. אהבת בטנאי התאחדה עם הרוח האלוהית וב�תמימות מלאה, בלי להציע כל התנגדות לרצון האלוהים, ברצון מוחלט והפכתי כקריסטל לאור, "בן יחיד של האב" נולד, על ידי מעשה וחסד של רוח הקודש (ראו מתי 1:18c), שומר על מצבי הבתולה; הכל היה נס אהבה.

ראיתי את מיכאל הקדוש ורפאל הקדוש, והם היו משתחווים לילדי, שינהו צורה, יפה יותר וברק יותר מהשמש. עורו, לחלוטין טהור, הזריק אור כזה של טהרות שהאור של גופו האלוהי יצא מן המקום. ילדי נמסר בידי מיכאל הקדוש וגבריאל הקדוש, ובעת ההיא התרחש שיח אלוהי בין השניים: בני ואני היו מאוחדים, הוא כאהבה אמיתית, ואני כאמו אמרתי לו: יקירי לי ולך ... (ראו שיר השירים

2,16).

נכנסנו לשיח אינטימי, וכל רחמי האמיים שלי, ראיתי את העיניים המבורכות הללו, אהבתיו באמת האלוהית מן המיטה ועד הצלב.

יצאתי ממצב זה, קראתי ליהוסף וראה את הילד, הוא בכה דמעות שזרמו על לחיותיו; הזה שהוא חיכה לו כל כך הרבה היה שם, נתתי אותו לידו ובכבוד מלא אהב אותו באהבה נצחית.

האנשים השפלים הגיעו לשבח את בני כי הממלכה היא של השפלים.

מרים הקדושה