יום שישי, 2 באפריל 2010
יום השישי הקדוש - סבלות אדוני ישו המשיח
הודעה מאמא של הכאב
יילדי, היום תישארו איתי ברגליים הצלב של ישוע, כך שעם יוכלנו לחזות את הכבשה של אלוהים, שהקריב עצמו לאב למען הגאולה וההצלה של כל האנושות, כולכם.
התייצבתי ברגליים הצלב, ראיתי את בני האלוהים כולם מכוסה בפצעים ודם. שמעתי את צעקותיו האחרונות, הרגשתי החום והכאב שעברו בגופו כולו. ועם אותו, גם אני סובלת מהכאבים המיסטיים של סבלותו בגופי, הקרבתנו כאב לאבי השמים כך שאתכם תיגאלו מעול הסטייה ושתפתחו לכם שערי הגן.
אני האמא הצועקת האמיתית שלכם כולם. אתם ילדי, כי הייתם מושרים על ידיי ברגליים הצלב של ישו; אתם פרי צערתי.
אני אימתכם הצועקת גם היום, כי רואה שאף לאחר אלפיים שנה לזבח בני, האנושות עדיין פונה לו בגבהים, לא משמעת את תורת אהבתו, לא מפתחת לבו, חייו אליו. סובלת לראות כיצד החברה דוחה את הבשורה של בני ישוע, מצוותיו, דבריו ומה שהוא עוד יותר היום: הוא נידון, בוגד בו, צלוב ומחוסר לעולם זה שסור מאלוהים!
ישו נידון על ידי אלה שאמורים לשבח אותו, לגבוה אותו, להללויו, לעשות אותו ידוע. אלו שכבר חלק מעם שלו, שחלק ממשפחתו ורק עם דרכם הרעה שלהם, הם מכחישים אותו, קללים אותו ובוגדים בו. כן! ישו בוגר ונידון על ידי אלה שאמורים להילחם עבורו, להילחם למען אינטרסיו האלוהיים שלו, להילחם למען האמת, להילחם להקים את ממלכת אהבתו בארץ. אך הם חושבים רק על עצמם, על הסיפוק של רצונותיהם, על ביצוע פרוייקטים אישיים שלהם, ללא דאגה שרבות הנשמות הולכות לאבדון כל יום. ושהבני ישו ממשיך להיות צלבן מחדש בכל נשמה שחיה בחטא ואובדת. אלו שאמורים להיות השליחים שלו, זה עדיין יהודה הבוגד בו היום, יש עוד רבים אחרים של השליחים המכחישים אותו כדי שלא לעורר את החברה הפגנית והאתיאיסטית שבה אתם חיים היום.
ישו ממשיך להיות צלבן על ידי כל אלה שאף שהם יודעים את האמת, בוגדים בה, משחיתים אותה, דורסים אותה, שוברים אותה, כדי לחיות בשקר ולהניח לנשמות ללכת לשקר, חייהן בו, גדולתם בו ומוות רוחני בו כל יום, עד שאינן עוד מושעות! הם צלבנים את בניי מחדש ומחדשים את עוניו.
גם היום אני אם כואבת שלכם, לראות שילדים ונוער נשלחים כבר לחוויות מוקדמות של רע, נפשותיהם נהרגות על ידי הרע, הטומאה, החטא, הפסולים, האלימות, האתיאיזם וההתנתקות מאלוהים שהיא מקור כל אלה. ויותר ויותר שטן השיג את הילדות והנוער למטרותיו הרעות.
אני בא לקראתכם לנחם את לבי ולהקל על כאבי הגדול, לעבוד קשות לשינוי דעת ולקדושת כל ילדים ונוער, להניח אותם בדרך הקדושה, התפילה, הטוב, טוהר האהבה. כך שבאופן זה, אכן באלה הקטנים, ליבי הבלתי מלאך ינצח וישאיר את ההמדור הפרפקטי ביותר של תהילת ה' לצאת מהם!
גם היום, אני אם כואבת שלכם. רואה עד כמה המשפחות, הכנסייה והחברה מלאות בפצעים מכאיבים, חוסר אחדות, אלימות, אנוכיות, רשע, אדישות, ניתוק מאלוהים ומשהו אחר כך הרבה שסטן הביא לתוך העולם שלכם כדי להביא את כל העולם לגיהנום.
אני מבקשת מכם ילדי, להתאחד איתי בתפילה, בקרבן, בצומת ובאהבה כך שיחד נוכל לשנות פצעים אלה שהם מפגרים היום משפחות, הכנסייה והחברה כדי שיזרחו בהם: זוהר חסדו של אלוהים, כבוד ה', יופי שם שלו ושלו של השלום.
גם היום אני אם הצער שלכם. כאשר רואה שאנשים רבים מבני נמשיכים בדרך ההכרזה, למרות הופעות רבות בעולם, דמעותי אף מדם, ההופעות האלו ממושכות כאן יותר מ-19 שנים. וכך הרבה נשמות אובדות כל יום, כי אין מי שתפיל, אין מי שקורבן את עצמו עבורם, אין מי מביא להם הודעותי של אהבה!
קומו ילדי! תלמידים האמיתיים והשליחים שלי! קום לנחם ליבי, ואז תתנו לי את השמחה הגדולה ביותר שתוכלנה לתת לי. שמחת ראויה אני באמת מושמעת, נלווה על ידי כלכם, נאמן לכלכם. כך תקחו מלבי החרבות של הכאב שהם חודרים בו ותשימו זר פרחים במקומן, תיקחו את המסמרים של ישו ואתה תשים השמנט הערך ביותר, המרגיע ביותר, האהוב ביותר שזה: אהבתכם, צייתנותך מלאה ונאמנות ללבות הקדוש.
אני עםכם כל יום, אני עםכם כשאתם סופרים, כאשר אתם על הגולגולה. זכרו אותי, קביעתי בצלב כשהוא סובל. ואתה גם תהיה בעלת הכוח והאומץ לסבל ולהקריב את צרותיכם למען ישועת האנושות. הצרות שאתם מקריבת לי מאיצים את הרגע של ניצחוני הגדול, שאינו רחוק ממך!
קדימה ילדי! בקרוב, הניסיון הזמן שלך, ניסוי זה של הטובים, החפים מפשע, שאוהבים אותי, שמושמעים לי. נסיון הכאב, הסבל שאתה עובר בו ושאתה חי בו. יתן במהרה את מקומו לכבוד ולשמחת התחייה.
לכל אחד, ברגע זה, אני מברך generously".