"- ילדי. אני אם בלו אמור! אני מלכת התפילות, המלכה והמשלחת של השלום. אנחנו מזמינים אתכם לשמע ולהחיות את כל ההודעות שאנחנו נתתי לכם במהלך השנים דרך פיה של שרתי זו. לבלי דמי הוא עושה הכל שהוא יכול, למען הישועה של כולם, אבל אם לא תשמעו לי, לא אשכיל להמשיך להיאחז בזרוע בני עוד הרבה זמן. ואני לא אשכיל להצילו מהגדול ההכנה שעתיד ליפול על הארץ. אנחנו מזמינים אתכם לפיכך לחזור ולהחיות את כל הודעותי, עם ענוה, ולא כ'סופרים' ו'פרושים'. אנחנו מזמינים אתכם להיות מראות ברורים ונקיים, שם אני אשכיל להעביר את אור גדול שלי, כדי לקרוע את החשיכה בעולם שבו אתם חיים. אני עמכם, ואנחנו קוראים לכם לאמת לב! המשיכו לצום, להתפלל, להודות ולקבל תודה כפי שאנחנו ביקשתי מכם. אנחנו מאוד שמחים שהגעתם היום, ביום חגתי, ואני מברכת אתכם בשם האב, הבן והרוח הקדושה.
הודעה של אדוני ישו המשיח
"- דור! השמעו מה ליבי אומר לכם היום. עמוק יותר מהמצול, הוא האוקיאנוס של אהבה שאגבתי עבורכם בתוך לבי. אח! דור, כמה אהוב אותך, לא יכולתי לביע את זה רק במילים, לכן הראיתי לכם את האהבה העצומה והחריפה שלי (הופסק) בצלב, שם נתתי את חיי עבורכם. הנה, עכשיו אני מחפש נשמות טובות וחריפות, שמקבלות לסבול עם, שמקבלות לחיות עם, שמקבלות לשאת את צלבי. נשמות, שרוצים לעקוב אחר רגליי, ורוצים מה ליבי (הופסק) חושב ומחפש. יש הרבה נשמות בעולם, אבל מעטים רוצים לעקוב אחרי על דרך הצלב. הרבה נשמות ברחו מהסבל, כשאני מאפשר להם. הרבה נשמות מסרבות את הצלב, אין להן ענווה, לא שפיות, ולא טובה. למדו מאם, כבשה רכה, להיות שופעים ומשועבדים גם כן, ולהניח לכם להוביל על ידיי בדרך הצלב, שתוביל אתכם ליישוע. אחרת לא תינצלו. אני חושק בנשמות שהן מבינות את הדחיפות והחומרה של זמן. לאחר שנים רבות של הודעות שניתנו בידי אנוכי ובי ידי אם, לעולם הזה. האנושות הפכה לפתע, לשטן וחטא, נגד אני. אחרי מאתיים חמישים שנה של אזהרות חוזרות ונשנות, סימנים והודעות, לא נעשה דבר, עד עכשיו. משקל ידי יפול בקרוב על האנושות. ואוי למי שעם אם ואיתי, אינם. יהיה כמו עצים בוערים באש הבוערת. היסודות של הארץ ושמים ישתערו. יהיו בכייה ובצער בכל מקום. הרבה אומות יושמדו! כי דחו את חוקי של אהבה. הם דחו אם!, האהובה עצמה. הם דחו אם, ולא רצו לשמוע לנתיני, לנביאים של אם, שזהרו אתכם וזהרו אתכם. בשמיי. אני חס על נינוה, כי היא האמנה בדברי יונה, ועשתה תשובה. גם לאומות אשפוט אם יעלו באמונת הודעות של שני הלבבים הקדושים שלנו, ואם ישתחווו, יעשו תשובה, וייפנה כמעולם קודם! אני רוחץ אתכם ילדיי, כי אם אשאיר אותך לזעמי, לא יחיה אף אחד. הנה, עתה זמן הרחמים, ואני קורא אליך, באו, באו אלי! כי אנכי רועה הטוב, שמרפא את הצאן, ושרוקן אף אחד, שאין דוחה אף אחד. ללא תלות בכמה חטאים הוא יכול להיות, אם יתחרט באמת ויחדל לחטוא. באו, באו אלי! אני מכיר את הצרה שאתם עשויים ממנה, ולתכלית כל רעותיכם יש לי מרפא וריחה בלבי. באו. באו אל אימי! באו להכוכב הזה שמציג לכם את הדרך. באו דרך 'שער השמים', שאני אמי. אני מברכך בכל אהבתי"
(מרקוס): "- הם מברכים אותנו".