תפילה וזבח!!! זהו בקשתי!
עם התפילין, אתם יכולים לעצור מלחמות! הגנו על השלום עם התפילין!"
כפלת ההראות - עשרים וחצי בלילה
גילוי של
הסוד הראשון הכאב של גברתנו
(הודעה - מרקוס): (הגברת היום החלה לספר לי על סודותיך, אלו שאינם מכילים בתורה הקדושה, אבל שקרו באמת בחיי הגברת.
אני יודע שאי אפשר לומר שהראיתי כלום ממה ששמעתי, אז אני מבקש רק את החסד להיות נאמן בהעברה של מה ששמעתי. זהו מה שנגלה לי על ידי הבתולה:) "בני, אחד הימים כשנו עדיין בבתלהם, חיקיתי את ילד ישוע בזרועותי, וכשהייתי צופה בפניו ורודים ויפים, ראיתי פנים דמויות, מושחתות ומוזרות.
הייתי מפוחדת מהמחזה האיום והנדיר הזה, אבל... הינך, קולו של בני ישוע נשמע:- אמי, יקרה לי, זה מה שיעשו בני אדם בי! כך אשאר במהלך סבלי! האב רוצה זאת. תִּמְלֹךְ רצונך! אני אחול מאוד! אני יומת!"
אימי היקרה, את רצתה לסבל עם, ולקחת עמי את חטאי כל האנושות, כך שתוכל להישמר? בעל-ברית מושלמת איתו, השיבתי שוב כן. הוא צפה בי באהבה, ופתאום חזון זה נעלם, ואני ראיתי אותו שוב קטן בזרועותי.
דמעות רבות זלו מעיני האימהיים שלי, בעוד אני נתרמת עצמי עם הוא לאב עבור ישועתכם כלכם.
כשזה קרה, לישו היו רק חמש-עשרה ימים לחיות.
בני, כתוב את הכל זה, ואחר כך פזר אותו בעולם".
(הערת - מרקוס): (גבירתנו עצמה לקחה היוזמה לספר לי על ימים הסודיים שלך. היא החלה עם הזה, הראשון, אבל לא גילתה לי כמה היו, או מתי תגלה אותם אלי. היא רק אמרה לי שעד סוף חיי, תגלה אותם כלם.
מה שחשתי, בעוד היא מספרת לי על ייסוריה, אני לא יכול להביע במילים. אני יכול רק לומר שאילו הייתי צולל בחזה כמו חנית, זה היה כואב את לבי בכאב פנימי, כאב נוקב, לכל מה שגבירתנו גילתה לי.
זו הייתה כאבה כפולה שאני רגשתי. מצד אחד, הכאב הלך על לבי עם כאב חריף, מהמדה של ייסוריהם שסבל הגברת והגברט לקחת על עצמם למען האהבה של כולם, אשר באותו הזמן גרם לי לדעת, בעוד הגברת מדברת, עד כמה גדולה מאוד אהבתה אלינו.
מצד שני, רגשתי כאב גדול, אך פחות מהראשון, של הידע על הבליות שאני מרגיש בעצמי, על כך עד כמה אנוכי בלתי מסוגל לאהוב אותם, לחזור להם כמו שבאמת אני רוצה וצריך.
להידע אינטימית את הכמות של אלוהים והגברת מאהבות אותנו, ובמקביל עד כמה אנחנו בלתי מסוגלים לאהבם, זה הוא עינוי וכאב שאני אינו יכול להסביר. רגשות אלה היו גורמים לי כאב לב, נשמה ורוח, כמו ש אין לי מה לומר).