(מרקוס): (גבירתנו באה מכוסה בזהב, ובמתנה חגורה כחולה. היא הגיעה עם מלאך השומר שלי לצידה, הוא לבש תוניקה לבנה, עם סיפון זהב גבוה, וחגורת זהב במתן. היא אמרה:)
(גבירתנו) "תהילתו לשם אדוני ישו המשיח!
(מרקוס) "-תהילה לו לעולם!" (אז פתחה גבירתנו את ידיה, ומתוך כפות ידה הופיעו שני גלובים של אור, אחד בכל יד, אחד לבן והשני אדום. היא שאלה אותי:)
(גבירתנו)"- איזו מהם ברצונך?"
(מרקוס): (שאלתיה: "- מה צבעים אלה?" היא ענתה לי: )
(גבירתנו)"- הגלוב הלבן הוא מלאות הרוח הקדושה והקדש. האדום הוא הזבח וההתאחדות עם לבו הקודש של ישו, עם סבלותו של ישו. איזה מהם ברצונך?"
(מרקוס) "- רוצה את שניהם. אנחנו רוצים אותם."
(גבירתנו)"- בחרת טוב. תוכל להחזיק במלאות הרוח הקדושה, ותוכל להיות בקומוניה מלאה עם סבלותו של בני".
(מרקוס): (הגלובים ירדו מהכפות ידיה של גבירתנו אלי. אז היא ביקשה ממני להרחיב את ידי, הרחתי אותם. הם צפויים, אחד בכל כף יד שלי. לא ידעתי מה לעשות איתם. מתוך הגלובים יצא אור מאוד אינטנסיבי שגרם לי להבין מה כל אחד מהם משמעו, מה זה יביא לחיי, אך אין מותר לי לספר זאת. אז אמרה גבירתנו; )
(גבירתנו)"- שמור אותם בלבך!".
(מרקוס): (לא הבנתי איך לעשות את זה. היא אמרה: )
(גבירתני)"- אז, בליבך!".
(מרקוס): (אומרת זאת, היא עשתה גסט של הביאת ידיה לחזה. אז דחפתי את הכדורים על חזי והם התפוצצו לאור. בלתי אפשרי לומר מה קרה. אז המשיכה גבירתני:)
(גבירתני)"- ידעתי שכבר לקחתה הקומוניון, אך אלוהים שלח אותי לאוקריסטיה בשמים, כדי שתוכל לתת לך עכשיו!
(מרקוס): "- לא ידעתי אם אני ראוי לו.
(גבירתני)"- באי, תפילי אתי".
(מרקוס): (אז גברתנו החלה בתפילותיה, שאחריהן הלכתי ואשרתי. היא החילה את "כבש אלוהים, אשר נושא את חטאת העולם, רחם עלי". "אדוני, אני לא ראווי שתהיכנס לביתי, אך אמור מילה ואשתחרר בחסדיך. אדוני, איני ראווי. אדוני, איני ראווי." "אלוהי אי מאמין, אנוכי משתחווה"
גברתנו פתחה את ידיה. ליבה הטהר נראה בחזה שלה. פרץ אור בליבה, ומן האור יצא קודש לבנבן צף באוויר, ובקדש היו סימני דם. במרכז הקודש היה צלב, ואל הצדדים חרוטו אותיות האלפא והאומגה. מתחתיו, בצד ימין של הצלב הייתה האות M של גברתנו, ומצידו השני JHS (ישוע הקדש) ו-MIS (מריה הטהר). זאת הסבירה לי, והיא לקחה את הקודש הבהיר: )
"(גבירתנו) - קורפוס כריסטי!"
(מרקוס): (הקדש בא ונחת על לשוני. איני יודע לאומר מה ראיתי ומה היו תוצאות הקומוניה הזו לי. לאחר מספר דקות, גברתנו הזמינה אותי לשיר בשבח את השיר אנחנו משתחווים לך. ואגנוס דיי
אז, מאוד שמחה, פנתתי אליה והיא ברכה אותי. אמרתי: )
"תודה רבה, גברתנו הקדושה, היה לי יום הולדת נאה," היא שאלה אותי: )
"(גבירתנו) - האם אתה שמח?"
(מרקוס) "- אני מאוד שמח. רוצה שתבאי לכל ימי הולדתי, עד סוף חיי!".
"גבירתנו"- "או ביום הזיכרון של ההשתלשלות, או ביום ההולדת שלך, אני תהיה כאן".
(מרקוס) "- עד ששיי לבן?".
"גבירתנו"- "עד שיהפכו ללבנים!".
(מרקוס) "- אני מאוד פוחד שאבד את האמונה בחיי, משעה לשעה נופל לפתיון.
"גבירתנו"- "אם תעשה הכל שצויתיך, גם אני אשמח לעזור לך בחסדי, ובשעת המוות, אבא לבוא אלייך".
(מרקוס) "- האם אתה באמת תבוא אלי?".
"גבירתנו"- "התמיד נאמן לי, ואני אבא לבוא אליך!".
(מרקוס) (אז רצתה גבירתנו לתת הודעה לנוכחים:)
"גבירתנו"- "יקרות ילדי, אני מודה לכולם שבאתי לחוג את חסד החיים של בני הזה הקטן והנאהב על ידם.
אני מודה לכלכם על התפילות עבור כוונת זה בן זקוני, שאשר ליבי אוהב אותו בדרך מיוחדת. גם התפילות שגמלתם לו משמחות אותי.
אני מבקשת מכולם ילדי, להישאר מאוחדים אליו ואלי, כאחת משפחה גדולה, כך שנוכל יחד לגרש את החושך, הרע מהעולם הזה ולהדליק בו אש של להבת אהבתי.
ילדי, הובלתי אותם אל לבי, ודרך זהו כלי העני שלי, פתחתי להם את הדרך לשמים. הצלתי אותם ממספר סכנות ומוקשים. פתחתי את עיניהם. שחררתי אותם מחטאים ולחצים דמוניים. ובדרכן ההמלצות שניתנו דרך זהו בני, הייתי מסוגלת להעביר כל הרע מהחיים שלהם, ומלוא אותם בחיים חדשים מאלוהים.
דרך זהו כלי העני שלי, הניצחון של לב הפרה הטהור שלי כבר קורה באחד מכם.
ילדי קטנים, יש לי רבים משרתים בשירותי, ואפשר היה לבחור אחרת, אבל הלב שלי רצה זהו, כי דרך זהו, הייתי מובחנת יותר, ומעל הכל, פעולתי האימהית תופיע יותר.
אם לא אמר כן להזמנתי, לקריאתי, רבים מילדי היו שוכבים בחושך.
אני מקבלת אותם אל לבי. אני רוצה אתכם כולם יחד עםי. ואתה, שאליך הקדשתי tanto LOVE, עכשיו מבקשת ממך תפילה יותר וזבחים יותר, בזמן הקודש הזה של הארבעים שבא.
יום שני הוא חג פני קודשו של בני ישוע. הציעו תפילות ואהבה, כי לב בני ייפצע מאוד בימים אלה של קרנבל. אספו יחד כדי להתפלל את התריסר, בכל רגע שאתם יכולים, כי בכל רגע של היום ולילה תחטאו ותגלשו בlama הטומאה.
אני מזמין כל אחד מכם להצטרף אליי בשעות האחרונות ההכריעות לאירועים הגדולים שנבואתי על ידי לבי, מלורד ומדטימה.
הילדים הקטנים שלי, אני אוהב אתכם מאוד. וליבי אין רוצה להפסיד אותך! זה הסיבה שאני ממשיך להופיע כל יום לבן הזקן הזה, בשקיעה, כדי לקרוא להם חזרה אל לבי, למשוך אותם אל לבי!
כל מי שמשמעת לבני הענוי של עצמי משמעת לי. וכל מי שנבזה לבני הקטן של עצמי נבזה לי.
אני עשיתי החוקים האמורים של לבי הטהרתי!
אני עשיתי שלום ושליחת רחמי! והוא חייב להכריז לכל העולם, עד הרגע האחרון של כוח החיים שלו, את אהבתי הזאת שאינה נגמרת!
אם לבי הוא אהבה השמים, אני עשיתי מבני סוד זה של אהבה! מי שמשמעת לו מקבל גישה אל פורטה, ומי שנדחה אותו לא יידע לעולם כיצד לפתוח את פורטה. לב הטהרתי הקריב זאת כך, לפי תוכניותיו של אלוהים.
מדוע הענתי חסד כזה לבנת-אדם רגילה? כי בשפע לבי הפרטי אהבתי את האין שבני הוא. והוא, מכיוון שלא היה דבר, לא היה לו מה להעריץ אלא אותי... לכן אחת האהבה מלאה את השנייה. ואהבה זו חייבת למשוך ולהביא כל האנשים לברור את אהבתו של אדוני.
ולכן, ילדי יקרים, אני מברכת אותכם ברגע זה, ומברכת הכל שאתם הביאתם. לכל מקום שהם מגיעים שם תבוא גם רחמת אלוהים.
אני מברך אתכם בשם האב, הבן ורוח הקודש".
(מרקוס) (גברתנו אמרה לי שהיא תנשק את העצמים הדתיים. היא אומרת: )
(גברתנו)"- ראשית, רוצה להכין אותם. באו עמי ואני אברכם".
(מרקוס) (אז הרגשתי כוח שגרר אותי לחזור על ברכיים, ליווי גברתנו. עצרתי בנקודה אחת; גברתנו ברכה; )
(גברתנו)"- אני מברכת אותם בשם האב, הבן ורוח הקודש."
(מרקוס) (אז היא הוליכה אתי החוצה איתה לשער; אנכתי, והיא עשתה את סימן הצלב:)
"גבירתנו"-ברכתיך בשם האב. של הבן. ורוח הקודש."
(מרקוס): (היא באה לפניי ואני הלכתי אחריה כאן, במקום הזה כמו קודם לכן. אז אמרתי לה:)
"- אודה לך על המידע הזה, אך מאחר שאתה מותר לי, רוצה לשאול שתקבל כל אלה שהם כאן, בקפלה זו, עזרה מיוחדת ללכת לגן עדן, כך שכל אלה שיבאו להתפלל כאן בכל יום בשנה יכלו לקבל חסד מיוחד מליבך. היא אמרה:)
"גבירתנו"- "נתון!"
(מרקוס): (היא ציירה את סימן הצלב, נותנת חסד זה. אז אודה לה באומרת:)
"- תודה רבה". אז אמרה לי גבירתנו:)
"גבירתנו"- "זה הכל שאתה רוצה ממני? אני יכולת לתת לך יותר!"
(מרקוס) "- רציתי לשאול את הגברת לעשות גם סימן לכל אחד להאמין".
"גבירתנו"- "עשיתי סימן. המשיכו להתפלל, ויהיו ילדי תמיד מתפללים ומבקשים אותות גדולים, שאלוהים יקשה להם ויישלח להם אות גדול, כך שכל אחד יעלה באמונה. התפללו גם על זה!"
(מרקוס) "- תודה רבה גברת" אז הבנתי שהיא תשקה את כל חפציהם הדתיים. הבנתי שאני צריך לספר לאנשים הנוכחים מה יקרה. אמרתי:
"- גבירתנו רוצה לשקות את חפציכם הדתיים. תן אותם בידי ואני אשקה עליהם נשיקה משפתיה של גברתנו. הבתולה הקדושה אמרה:
(גבירתנו)" - יש הרבה חפצים. אשק לכל אחד מהם בנפרד".
(מרקוס): (מלאך השומר שלי היה לצידו כל הזמן, ללא דבר, עם ידיו על עיניים סגורות, כאילו תופל, מבקש. הוא היה בתפילה עמוקה מאוד, ריכוזית. היו התרגשות כדי לעבור את החפצים קדימה. גבירתנו ביקשה ממני לבקש מהם שקט.
השתחתתי ידי, בחיפוש אחר חפץ, אבל לא הרגשתי שאיש נותן אותו לי או סוגר את אצבעותי, כמו שספרו לי לאחר מכן; רק ראיתי שהרמתי משהו לגבירתנו ושהיא באה ושקה. כך היה עם כל החפצים. גבירתנו אמרה שנית: )
(גבירתנו)"- אין צורך לעשות רעש כדי לתת לי את החפצים".
(מרקוס): (לאחר ששקה לכל אחד בנפרד, גבירתנו הזמינה אותי לשיר את השיר: קירי אלייסון. כריסטה אלייסון. ותהילה עוד תפלה אבינו שבשמים, הכל בכוונה של הנוכחים. גם גבירתנו אמרה לכולם:)
(אמא)"- דרך הנשיקה שהנחלתי לאותם חפצים, בני ישוע ואשתי נעשה הרבה חסדים ומופלאות. במגע עם החולים, הם ירפאו חלק מהם. על ידי הונחתם קרוב לחוטאים, יעזרו בהמרה. ועל ידי שימוש בהם בידי ילדי, יחלקו את הסיטנה ויקחו איתם חסדי לבו בכל מקום שהם הולכים."
אותם החפצים, אם יטופלו עם כבוד והקדשה, יהיו מכאן ואילך כלים של הרבה חסדים של אלוהים. הנשיקה שהנחלתי לחפצי ילדי היא ההראיה הגדולה לאהבת ליבי הבכורה, כך שבתקופה שתראו אותם, תזכרו אתי כאשר אני לא עוד כאן עםכם. זכרו את הנשיקה שהנחלתי לכם הלילה הזה, כאשר איני מופיעה יותר, ו. כשהוא זוכר אותי, זכור גם הודעותיי, והכניסו אותן למעשה."
נתתי לך חסד זה למען התפילה והתחינות של בני היקר הזה, עליו היום אני מזלזלת את כל חסדי לב האם שלו ביומו השבעים ושניים.
לאתכם כולם אני נותנת שלומי. ואלה החפצים שאיני נשקה, בימים מאוחרים יותר אגיד לכם מתי זה יקרה שנית.
אני עםכם, ובוודאי שם אחד מחפצי, גם יהיה אהבתי וחסדי (הופסק). שארו בשלווה".