(הגבירה הייתה כלולה בלבן)
(הגבירה) "- תהילתו לישו המשיח אדוננו!"
(מרקוס) "- תמיד יהיה משובח!"
(הגבירה)"- כפי שהבטחתי לכם אתמול, כאן קדושה ברנרדט!"
(צפייה - מרקוס): (הגבירה הפנתה לשמאלה שלה, ונר אור דלק והדלת הזהב הגדולה נפתחה בשתי חלקים, ומתוך הדלת יצאה קדושה ברנרדט.
הייתה לבושת בגדים לבנים, חגורה כחולה, תפילין קשורות לחגורתה, ועטרת של ורדי לבן שהיו גם סביב רגליה. כאשר הגיעה לגברתנו אמרה לי:)
(קדושה ברנרדט)"- יהי שמו של ישו ומריה משובח!"
(מרקוס)"- תמיד יהיו משובכים!"
(הגבירה)"- אלוהים מינה את קדושה ברנרדט להעביר לך היום ולדבר איתך על דברים מסוימים."
(צפייה - מרקוס): (קדושה ברנרדט דיברה לי על דברים, היא גם תקשרה אלי דברים חשובים מאוד לגבי תוכניות אלוהים.
חלקות מהשיחה הזו שניתן כבר לפרסם, הושמטו במהדורה זו, מסיבות זהירות ופרודנציה. לאחר הניצחון של לב מריה הבלתי מלאך, יפורסמו)
(ברנדט הקדושה)"-תגידו לאנשים שאני המגנה לכל אלה שאוהבים ואשר הופכים לשרתיה או לעבדיה של מריית הקודש.
אני הקדושה שהקדים אלוהים בשמים להגן על כל אלה שאינם משועבדים ושעובדים את מרי הקדושה, ואשר מעל לכל, מפיצים את בקשותיה. שימו אותי בראש הכל מה שתרצו לעשות, ואני אסייע לכם בתפילתי.
תגידו לכל שאני תמיד שם, בהר, ושאני תמיד כאן, בכנסייה הזאת, ושה כאשר אחד מהם רוצה להשיג חסד כלשהו באמצעות התחננות שלי, יבוא לכאן או שיעלה להר, ואז, בתפילה, הם יחושו את נוכחותי, וכשזה רצון האדון, אקבל עבורם את החסדים שאותם רוצים. כי אנכי תמיד כאן, בכנסייה הזאת, ואני תמיד בהר, מתפללת עליכם."
(הערה - מרקוס): (ברנדט הקדושה אמרה לי שאני הקדושה שבחר בה אלוהים להיות מגיני, ואמרה שהחוזים שחיו בזמנים אחרים ומתו כבר, קיבלו מאת אלוהים את המשימה להגן על החוזים של היום, שאותם סובלים את הסבליים שסבלו שנים רבות לפני כן.
ואני החזון, הקדושה שהבחיר בה אלוהים להגן עלי היא! ברנדט הקדושה! אני היה מאוד שמח על כך ואצחתי, זה היה שמחת לב שאין לי מילים לתאר מה רגשתי בזמן ששברנדט הקדושה סיפרה לי.
שָׂרוֹנִית בּוֹרְדֵת הַלְכוֹה לְאָמֹר אֲבָרִים רַבִּים שֶׁאלוהים רָצָה מִנִי, וְגַם לָמוֹדַת נִסָּא עִמָּדי תְפִלָּה אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁאֱזכֵר אוֹתוֹ עד שֶׁאוֹתוֹם, אַךְ הוּא לִי.
("גבירתנו")- דָעִי יַלדִּי הַחֲבוֹיב, שֶׁמֵכָל קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר חוּיוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לֹא אָהַבַתְּ מִמֶּנִּי כַּמוֹ שֶׁאָהַבתְּ בִּתִּי הקטנה ברנדט.
כֵן, אַף מֵרַב קְדוֹשִׁים שֶׁכתָבוּ אוֹ דִּבְרוּ עָלַי, כִּי הִיא הָיְתָה פְּתוּחָה לֵב, רַכָּה וְעניווה. וְאַף שֶׁהָיְתָה דַלָּה, וְגַם מְאוּמָן וְרָפֶה, אַךְ בְּלוֹבָהּ הָיָה אַהֲבוֹת גְדוֹלָה לִי. כַּזֵּה שֶׁעָברוּ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם, וְאֵין קְדושָׁה אַחֲרֵיהֶן שֶׁאָהַבַתְּ מִמֶּנִּי כַּמוֹ.
וְזֶה הוּא לָכֵן, שֶׁפְּנוּתוֹךְ אֲשֶׁר תִּתְחַנֵּני עַל לִבִי הַטָּהוֹר מִמֶּכָּ, כְּמוֹ שֶׁאֱזכֵר אֲשֶׁר תִּתְחַנֵּני עַל לִבִי הַטָּהוֹר מִמֶּכָ, כְּמוֹ שֶׁאֱזכֵר אֲשֶׁר תִּתְחַנֵּני עַל לִבִי הַטָּהוֹר מִמֶּכָ.
אָנוּ חוֹשֵׁךְ אֲתֶם, בְּתוֹפַלְתֵיכֶם לְהַזְכִיר פְּנותוֹךְ שֶׁל בִּתִי הקטנה ברנדט. וְזֶה הוּא אֲשֶׁר רָציתִי מֵיכֶם: - ענווה, צייתנות, נַחָתוּת, תְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁלוֹ הַיֶּלד.
אָנִיתֵךְ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים כְּמוֹהָ בְּעוֹלָם הַזֶּה.
(מרקוס):"-אַךְ הָיוּ רַבִּים קְדוֹשִׁים שֶׁנֵדְעוּ טוֹב, וְלָמָה הִיא הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָהַבתְ מִי כָּל אֲחֵר?"
(הגבירה)" - כי אלוהים רצה כך. ברנאדה היא לדוגמא לכל מי שרוצה לאהב אותי. אם אתה רוצה באמת לאהב אותי, תעקוב אחר דגמיה, ואז אתה תחבב אותי!"
(הערה - מרקוס): (שאלתי את קדושה ברנאדה אם היא רוצה משום דבר ממני).
(קדושת ברנאדה)"- אני מבקשת שפה, בקפל זה, יהיה צלם שלי, כך שהמאמינים ירגלו לבקש את תפילת התחינה שלי."
(מרקוס): "-האם יכול להיות ציור?"
(קדושה ברנאדה)"- כן, זה יכול להיות תמונה. יראו כולם אותי בקפל הזה, נוכחית, ויבקשו את התחינה שלי, ואתה לא תצאת ממנה מופתע!"
(הערה - מרקוס): (הגבירה המשיכה לדבר איתי עוד זמן רב.
אז קדושה ברנאדה הזמינה אותי להתפלל ולברך את הגבירה. אז קדושה ברנאדה התקרבה אלי מאוד, ואילו התפללנו, ראיתי טבעת גדולה יצאה מחזה שלה, וראיתי גם טבעת יצאת מחזי, והן שתי הטבעות נשארו אחת מאחורי השנייה, מושוות, בעוד אנחנו מתפללים יחד לגבירה, כך שהרגשתי כאילו הן היו אחד.
הבינתי שכך החסד שקרה עם קדושה ברנאדה בלורד ומה שקורה לי בז'קראי הוא דומה, כלומר שתשתיים ההשגחות הקרובות זו לזו.
שתי הטבעות נעלמו. הגבירה אמרה לי עוד דברים. שאלתי את קדושה ברנאדה אם אראה אותה בשנה הבאה. היא אמרה:)
(קדושה ברנדה)"-לא. מה שאלה אלוהים ממני בנוגע אליך כבר נעשה בשנים הקודמות. לא תראוני עוד כאן, אך דעי שאהיה מעליך תמיד, מגנה אותך בתפילתי."
(הערה - מרקוס): (לאחר שהגברתנו ברכה אתנו, קדושה ברנדה ואני, היא לקחה ביד ימין של קדושה ברנדה.
הגברתן נטתה אז את יד ימינה הפתוחה, וקדושה ברנדה נטתה את יד שמאלה, והם התפללו עלינו.
הגברתן סיימה את התפילה בעשיית סימן הצלב. הן חייכו אלינו והחלו לעלות)