יום ראשון, 10 באפריל 2022

יום ראשון של תמרורים, כפלת התהילה

שלום יקר לי ישו הנסתר בקודש הקדושים ביותר של המזבח. אני אוהבת אותך, אדוני הנסתר! תודה על ההזדמנות להיות כאן עםך. נעדרתי מבקר אתך בשבוע שעבר! תודה שעתה אנוכי בריא/ת מספיק, אדון. תודה גם על המיסה הקדושה והאכילה היום, ישו! אני מודרת שהרשת לי לקבל האכילה בשבת האחרונה. הallelujah ותהילך על כל מה שעושים לי! אדוני, עזרי לנו לנצל את הזמן של חסד זה, הפסקה לפני הסערה הבאה, לקבל את הקודש והלכת להתוודה תכופות; הקודש-פעם רבות במהלך השבוע, באמצעות המיסה היומית והתוודא שבועית. אני מרגיש/ת שהסגירות יקראו בקרוב, אדון. או, אולי רק חושבת שאפשר יהיה בשל החטאים הבולטים והפרוות של רבים וקבלת הפרוות הזאת על ידי התרבות. הרע נצפה בפנינו עכשיו, ישו. זה לא נעשה עוד בסתר, מאחורי דלתיים סגורות, אלא מופיע לפני הילדים. זה מפתיע לראות את האומץ של הפריצה.

“כן, ילדי/י. חשבת על סדום וגמורה כאשר הרשעים ניסו להכריח את לוט לשלוח את המלאכים אליהם. כן, הרע מתגבר בניסיון האחרון שלו. חמשתם בעזרת הסקרמנטים, התפילה וקראת הקודש. למדי קראת הקודש כך תראה את המאורעות הנבואיים המתרחשים לפני עיניך. מה שאת/ה מבינה, ילדי/י, זה החומרה של מצבה של העולם והפרוות בלבים שהקפאו וקשיחו כמו אבן.”

"ילדי, ילדי הילדים הקטנים אינם לומדים עלי. הם לא יודעים את אהבתי הגדולה והעמוקה אליהם כי ההורים שלהם לא מלמדים אותם ולא מושרים להם אהבה ללב הבאל. האבות של היום עוקבים אחר אלהים שקריים ומשתחווים לעצבי. ילדיהם אבודים, ללא תחושה למטרה. הם חשים תסכול, פחד ונואשות מהחיים. התרבות של מרידה, מרד, אלימות ומוות סובבת אותם כתוצאה מכך. עליהם לדעת את האל האמיתי, בורא החיים, היחיד שאהוב אותם כך הרבה עד שהביא אותם ליצירה כדי שכל אחד יוכר ויהיה אוהב אותו. בדרך זו יש תקווה ותחושה למטרה."

אֱלֹהִים הָאָב דּוֹבֵר: "אַנְכִי אֱלֹהֵי כׇל. אַנְכִי האָב, וּצְרִיכֶיךָ בָנַי. אַנְכִי הַתּשׁוּבָה לבעיותיכם, ילדי. באו אליי. הכירוני על ידי קריאת הבשורות. שלחתי את בני להיות אחד עםכם בעוד שישאר אחד עמי כדמות השנייה בטריניטי; האב, הבן והרוח הקודש. זה היה וזה הוא תוכני, ילדי, לגאולת האנושות. בא לחדש אותך ולהחזיר את עמי אליי. כי הייתם אבדים לי בגלל הפרידה הגדולה של האדם הנופל; נפיל בשל החטא. על ידי ההגשה, על ידי סבלו ומותו, גאלתם. באמצעות הגאולה הזאת חוזרתם למשפחת אלוהים ובעקבות זאת אתם בני ובנותי, יורשי ממלכת האלוהים. אַךְ רַבִּים לֹא שׁוֹמְעִים לכנסייתי ולתורת בני שהועברה דרך השליחים, כהונתו הקדושה שלו, הכהנות המלכותית, הרועים שלכם. ורבים יותר אפילו לא יודעים ואלו שידעו אותי, דחו אותי פומבית. ילדי, בטח תראו, למי שאינם חושבים להסתכל, העולם בשבריריו. האנשים ביאוש והחטאים החמורים נעשים בפומביות עם מעטים או אף לא עונשי. ילדי, ילדי, ילדיהי העניים, זה הזמן להתעורר ולפעול לקדושה, לטובה, לטהרה. התעוררו משנתכם. גם אלה שאינם מודה כנסייתיים מבינים שאתם חיים בזמנים מסוכנים, זמנים שלא היו מעולם בהיסטוריה שהם זכרים. חזרו אליי, אני מבקש מכם כי בקרוב יהיה מאוחר מדי. בני שלח לי את כל מה שנדרש. קראו וחקרו בכתבי הקודש. צפו באותות הזמן. ראו את האנושיות לאדם. זה רק התחלה, ילדי העניים. שטני לא ימנוח עד שייקשר בבתי הגיהנום, אבל אז הוא יצא עם רב של נשמות עמו. תפלו, תפלו, תפלו. זה הזמן. אנכי מזמין אתכם כולם לברך על ברכיכם בתפילה. בקשו בדמם של בני ישו ובקשוה אימו חסדי שמים כי צריך אותם עתה יותר מכל פעם אחרת."

כן, אדוני. תודה לך, אב!

אַתְִּי כָּבְשׁוֹן הַקָּטָנָה, אַתְּ מַרגֶּשֶׁת את הַחֲרוּצָה וְאת הַחוֹמֵר שֶׁל קְרִיאַת הַתְּשוּבָה, הַהתְקַדְּמוּת וְהַ"קְרִיאַת הַנֶּשֶׂק", תְפִלַּת הַרוֹזָרי. פְּתוחוּ לֵבֲכֶם אֶל הָאֱלוֹהִים. שְׁפוכוּ מוֹרָאוֹתֵיכֶם, צַעֲרוֹתֵיכֶם, וְצָרָתוֹתֵיכֶם וְנוּסְעוּ כֻלָּם אֶל הָאֱלוֹהִים. אָנֹכִי מַבְטִיחָה לָכֶם, שֶׁלא אעזוב אתכם, אבל גם אַתֶּם תַּחְיוּן לֹא לעזוֹב אוֹתִי. לְמֵרְבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהָיוּ, עוֹד אֵין מוּאַחַר לָשׂוּב. שׁוּבוּ מַהֵר, שׁוּבוּ יְתֵרוֹן כִּי הַזְּמַן קָרוב אֶלֲכֶם, זְמן שֶׁבָּא וְשֶׁלא תוכלו לבחור חופשי. עוֹד, יֵשׁ לָכֶם חִירוּת לַבְחֹר. זה נִשְׁמַע בְּלִי אֱמוּנָה, אני מודעת שֶׁאֲדֹנָי נותן לָכֶם חופש הָרוצוֹן. לְמֵרְבוֹת הַבּוֹטְחִים בִּי, יוֹמוֹ אֲדֹנָי תִּהְיוּ כבר לא תוכלו לעשות שימוש בחופש הרצון שלכם כי השׂאַר וּמַלְאָכָיו יַחזיקו בָּכֶם אֲסִירֵי חושך עמוק וַעֲוָה, וְלא תבינוּ כַּמָּה נָפְלוּ נַפְשׁותיכֶם הָרָעוֹת. אֵלּוּ לא מִגְדָּרוֹת, יְלָדַי. אֵלּוּ לֹא אֲמָנוֹת בְּלוֹב שֶׁתִּקְרְאוּ אוֹתוֹת מִשָּׁמַיִם נִשְׁלְחוּ לָכֶם עַל יְדֵי אִמִּי. הִיא הוֹזִירָה אוֹתנוּ בָנֵינוּ מֵאָז וְרַבִים לֹא שׁמוּעוּ. רַבִים לֹא קִשְׂרוּ אֶל דִּבְרֵי אַהֲבוֹתָהּ. בְּלוֹא חוּס וּפְקֻדָּה עַל הַחֲטָאוֹת, בְּלוֹא תְשׁוּבַת לֵב אמיתית, לא יִכָּנע מִן הַכּוחות שֶׁיַּזְמִינוּ ליטהר כמה ולחסל רבים. בְּדחיית הַטוֹב, ילדי, אתם בוחרים ברעה. בְּשיתוף פעולה עם הרע, נָסַר מֵאֶתכֶם חֲסַן אֱלוֹהִים. זה הַדבר שֶׁבַּעַל זוּמַי עולמוֹ בְּחורבן, ילדי. כָּךְ הוא, כי אתם דחוּת אֱלוֹהִים וּשיתפּקעת עם רוחות הרעה פתחתם שׁערי גיהנום. רק אני אוכל להחזיר הַאָרֶץ לְסדרוֹ הנכון, ילדי. מודאג אני בְּנַפְשׁותיכֶם וּבַמִּשְׁפָּט שֶׁתֵּעָמוֹד לְפָנָיו. לא תבחרו בשמים, ילדי, כְּשֶׁאַתֶּם חוֹיִים גיהנום בָּאָרֶץ. אַל תֵהֲיוּ נְבָלוֹת. לא יוכלו לְאַהבת חושך, לִגור בחושך, לְעבד חושך, וְלאמוד עוֹד בְּפני אוֹר טהוֹר וּלבחור באור. תבחרו באור עתה, ילדי. תבחרו בחיים, אמת וטוב עתה בעולם הזה. כַּאשר ייגמר חַיֵיכֶם בָּעולָם הַזֶּה, יְהִיהוּ מוּאַחַר לבחור כי תבחוּרוּ כבר. וּלמֵרְבוֹת שֶׁרוצים להמתין עַד רגע הָאחרון לְהתקדם; התקדמות מיטה, כִּי אומרים, אַל תַּשְׂאוּ אוֹתוֹת. לא יודעים את היום וְלוֹא שעתה בַּחַיֵיכֶם הָעולמיים תיגמרו. אתה משחק באש ממשית ואולי תתפס בלא הכנה כאשר האדון יקרא אותך מחייך ברגע אחד. אז, נשמתך תשאיר את הגוף ותעמוד לפני הדין. לא רוצים שזה יעשה כשנשמתך במצב של חטא מוות, כי תגרום לעצמך לגיהנום. כן ילדי, שמעתם אותי. תגרמו לעצמכם לגיהנום, כי תדחו את הגן עדן שם לא תרצה להתגורר כי תשנאו את האלוהים ותאהבו רע. זה הסיבה שאתה צריך לבחור עכשיו באלוהים, למלכותי, לחיים נצחיים. זו הבחירה- חיים נצחיים או דין נצחי- מוות. בחרו עכשיו. ילדי, אני מבקשת מכם לבחור בחיים וכול מה שטוב. אני אוהבת אתכם, אך לא מפריעת לרצונכם החופשי. זה הסיבה שאתה צריך לבחור. אין בחירה זהה לביצוע בחירת רע. זה חשוב לדעת. עכשיו, בחרו חיים.”

תודה, אני מרגיש דחיפות כה גדולה בקולך. כל השמים נראים עצובים. תודה על טיפוחכם ועל הדאגה שלכם, לאהבת הנשמות. אדוני, אנוכי מצטער אם לא כתבתי היטב או מהיר מספיק כדי ללכוד את כל מילה ומשמעות. נא לבקר אותי אם חסרתי משהו. המסר הזה נראה מאוד דחוף באמת.

אני אדם עני, פשוט, קטן, ישוע ואתה אלוהים. אני רעד לחשוב על מה שיקרה לנו, ישוע ולתושבים הרבים שנלקחים לגיהנום כל יום. הילדים העניים שהם מוקפים ברעה כה גדולה. מה אנחנו צריכים לעשות, אדוני?

“תפללו, תצומו ויעשו תשובה למען החוטאים, ילדי. אתה וכל בני אורי חייבים להתחייב לתפילה. התפללו שלושה תריסרי רוזריו כל יום ותפללו את ציפורני הרחמים האלוהיים בבוקר וערב. תפללו למען הנשמות האבדות. תפללו לשינוי לב. תפללו להגנת משפחותיכם. בני אורי חייבים להמשיך ברדיפת הקדושה באמצע החושך הזה, כי באמצעות קדשכם, נורות אור יזרחו. היו אור, ילדי. קראתי לכם לאור ואתה עניתם, אבל גם התעיפתם מהמתנה, מתועבים מתפילה, מתועבים מדברי. עליכם לחזור לחריצותכם בתפילה, לחזור לצום ולחזור לכל מה שאשתי ואני ביקשנו ממך. זה לטובתכם ולטובה של אחיכם ואחותיכם. הכינו את לבוכם, ילדי. ילדי, קטנטני, אני יודע על מאבקיך. אני יודע על הצער הרגשי שאתה סובל מהאבדות הרבות. זכור, מה שהעולם חושב שאבד לא בהכרח כך בעיני. האנשים שעליהם אתה אוהב שנפטרו עימני בגן עדן. אתה עברת רבות של ייסורים, כמו בני (שם נמחק). קיבלתם את הצלבות הללו מאהבתי אך התעיפתם. חדש את לבך בקריאת דברי. קראו יותר בתורה, ילדי, בן (שם נמחק) ובן (שם נמחק). דברי הם חיים. אני אחודש לבוכם ואעלה אותכם לגבהים חדשים, אך הכל יגיע דרךי באמצעות תפילה. מנוחה בי. אנכי נסיך השלום ואנחנו יש לי כמות אינסופית של שלום. שאלוני לשלום. שאלני יותר אהבה ויותר שמחה והם יעלו בלבכם. אל תשאירו פחד כי אני עמכם. אנכי מקלטך ואעביר אותך דרך הסעות האלה. זכרו להתפלל למלאכים השומרים ולהקדושים. הם מחכות לספק לכם סיוע. שמרו קרבה לאמי הקדושה, מרי. היא אימי. צריך עוד דבר? ”

תודה לך ישו! לא, אין צורך להוסיף עוד דברים. אמא שלנו אומרת הכל והיא האם הטובה ביותר. היא נבחרה להיות אםיך לפני הזמן, אז ברור שהיא האם הטובה ביותר. תודה שכשתפת אתה עמנו! תודה אדוני. אנחנו אוהבים אותך!

“ואני אוהב אותך ילדי. זכר מי אתה. זכר למי אתה שייך. זהותך היא-בן/בת של אלוהים, העליון ביותר. אתה בן/בת של אלוהים, הטוב והגבוה ביותר. כל ילדיו האור שלי, זכרו מי אתם. זכרו שזכויות הולדתכם הן ממלכתי וחיים לפי זה, ללא קשר למה שקורה סביבך. חיו באורי ואהבתי. עתה ילדי, (שמך נמחק) אשר בן נאמן, לך בשלומי. אני מברך אותך בשם האב, בשמי ובשם רוח הקודש שלי. הלוך ועשה חסד, אור, אהבה ושלום לעולם הזה הצורך באלוהים ככה. היו עדי!

בעזרתך וברחמיך אדוני. אמין!

הערות מ-4-10-2022

כשנכנסתי לקפלת הערצה והבקשתי את אדוני, מילא אותי רגש של שמחה בלתי צפויה. הוא עלה בי ונראה שהשתלשל דרך גופי וחדר עמוק יותר לנשמתי. הייתי עם תחושה פנימית (ואולם לא היה זה רגש כזה), שאני יכול לתאר רק כשדומה לקור קל או לחוש של עורף, אך זה חיצוני ונרגש דרך העור. זה לא היה כך בחוץ, אלא מפנים. מעולם לא חוותי זאת קודם לכן. הייתי מוכר מייד שהנפשי, שנכזבה מלהעריץ את ישו בשבת האחרונה עקב מחלה גופנית, שמחה מאוד להיות בנוכחותו. זה לא היה כמו רגש של אושר או סיפוק רגשי, אלא שמחת פנים עמוקה בהכרה לנוכחות האלוהים. זה היה לי אות ברור שהנפש תאבה אל האלוהים, דבר שאנו יודעים ורגשתי בו גם קודם (בעיקר כשחווינו את ההסגרות ונכזבו מהמאסה הקדושה והקומוניון.) אני חייב לומר שזה היה בלתי צפוי, זה קשה לתאר ואולם זו חווה מאוד ממשית; כמו שהעובדה שאני יושב על כיסא וכותב את ההשקפה הזו. גם ראיתי את אדוני (צורף באוסטיה) על הצלב. חשבתי שזה יפה שכך הוזמן אוסטיה עם ישו צורף בה, כאילו הוא נוצר בתבנית. זה היה ישו על הצלב-נשא מעל האוסטיה כבדימנזיה, אך בצבע זהה לאוסטיה. זה היה גלוי לי בזמן שהכרתי לפניו לברכו ולתפול, וכן לכל אורך הכתיבה של דבריו. הייתי מראה למעלה כדי להבחין בו פעמים כאשר הוא דיבר אלי כשהייתה הזדמנות לצפות בו באהבה. אחרי שמסר את ההודעה והכרתי לפניו להודות לו, לא יכולתי עוד לראות את תמונתו על האוסטיה הקודש. זה היה אוסטיה/אוסטיה (יפה) כמו תמיד אך תמונת הצליבה שלו כבר לא הייתה גלויה לי. אשאל את בעלי אם ראה זאת. אני שואלת אם כל אחד בקפלה ראה זאת. בהתחשב שהזה הוא תחילת השבוע הקדוש, זה מאוד מתאים. מתנה בלתי צפויה נוספת מאדוני היפה והמלך שלנו שאינו חוסר מחשבה! אוהב אותך אדוני, אלוהים ואלהי המלכתי! אני אוהבת אתכם הטוב הגבוה ביותר שלי, הכל!!!