יום ראשון, 30 ביוני 2019
אדורציה צ'פל

ישו האהוב הנוכח באלוהי הקודש של המזבח אני משתחקך ומכבד אותך. אני אוהב אתך, אדוני. אני מודה לך על ההזדמנות להיות עמך בחדר התפילה הזה היפה והקטנה. תודה לך על נוכחותך בכל הטאבקולים בעולם, אדוני. תודה לך על המיסה הקודש ועל הקומוניון הבוקר ועל הכומר היפה שפקד את הפרישתנו.
אדוני, תודה לך על היום הנפלא עם משפחתי אתמול ואיתה חברתי. נא לחזק (שם נמנע) שאינה בריאה מאוד. רפי אותה אם זה רצונך, ישו. תן לה שלומך, אדוני.
“ילדי, ילדי אל תשאלי מה יבוא מחר או מה יעלה בעתיד. האם לא אספקתי לך תמיד?”
כן, אדוני. אתה אספקת לי תמיד.
“זה לא ישנה, בתי. את לא צריכה לפחד מהעתיד או להרגיש דאגות עליו. אני יודע שפעם בפעם את עצובה, אך אל תשקעי מה תאבד. שקדי רק על מה שעליך לעשות כדי להציל נשמות ולהתנהל עם אהבה רבה לצרכיהן. לימדתי אותך היטב כיצד לעשות זאת, כלבי הקטן. נתתי לך את הכושר הטבעי להגיב תחת לחץ ומצבים חירום ברגיעה ואף בלבב קל כאשר אחרים בפחד. ניתנו לך מוכנות לנחם ולעודד אנשים אף ביומיים האפלים ביותר. ראית זאת כשהתהיית לצידו של מטופל במצוקה נשימתית או לביתית. הייתה ברורה, זכרת את ההכשרתך ופקדת פעולה להציל חייהם. ילדי, זכרי כיצד אף את עצמך התפלאת על כך שאת רגועה?”
כן אדוני. אני זוכר זאת וזה עדיין גורם לי לחשוב על כמה זה נראה לי מוזר אחר כך. במהלך המצוקה נראתה לי שהניתנת ליותר ברורות של דעת, בחסדך, ואוכל להבין מה צריך לעשות הבא. לא ידעתי את התמונה הכוללת קלינית, אבל ידעתי לפחות מה לעשות הבא כדי לקדם את החולה לכיוון יציבות. פעמים רבות זה היה רק להתחיל CPR או לקרא קוד, אך פעמים אחרות יכולתי לקחת מידות פחות דרמטיות כדי לתת להם הרגעה. זאת הייתה רק בחסדך, אני מבין אדוני.
“כן ילדי. לאמא שלך היה מתנת זה גם כן. היא הייתה מאוד שקטה תחת תנאים חירום והייתה מסוגלת להתמודד עם מצבים מאתגרים במידה רוחנית וברמה גבוהה של ביטחון.”
כן אדוני. אני זוכר כיצד היא הייתה במהלך טורנדו שעבר מעל ביתנו. נשמע כמו שהרכבת באה אלינו והיא ואבא פעלו במהרה אך מאוד שקט.
“ילדי זה נכון ובעקבות זאת, אף על פי שאתה ואחיך היו מתוחים, אתם היו בטוחים שההורים שלכם ידעו מה לעשות כדי לשמור עליכם בבטחה. הם גם ביקשו מהנערים להתפלל וכולם עשיתו כך. הם נתנו לכם משימה קדושה לבצע, ולהתמקד בה גם הזמנה הגנה על משפחתם.”
זה גם גרם לנו להבין את חומרת המצב אדוני.
“כן, וזה טוב, כי אז אתה שמעת אותם באמת והלכת אחרי הוראתם ואף התפללת. יש לקח חשוב בזה, ילדי. השקע בו את מחשבתך ויישמו אותו במצבים עתידיים. כבר למדת זאת מדוגמה ומיישמת אותה בבעיות אחרות. רוצה שאתה תבין טוב יותר את התרחשות זו ותנתח אותה כך שתרכוש ביטחון למצבי העתיד. כאשר אתה מנחה ואומר לחרדים תחת לחץ קיצוני ובזמני סכנה, הביטחון שלך והכנותך לפעול מעוררות אמון באנשים אחרים שאינם יכולים לחשוב ברורה יותר. לתת להם משימה או אחריות מסייעים להשגת התוצאה באמצעות שיתוף פעולה ומאפשר לאחרים להתמקד בצעדים חיוביים במקום לפתח פחד; דבר זה רק מגביר את הבעיה ואף יכול לסכן חיים אחרים.”
אתה אומר לי זאת מסיבה, אדוני. נראה שההכנה ממשיכה בעוד זמן רב התמקד בהזמנת נשמות אל לבך באמצעות תשובה והתגלות. אנחנו מבינים את ההנחה של רוח הקודש להיות סוג של אזהרה מוקדמת. זה נכון, אדוני?
"ילדי, האם לא הודעתי לך ולרבים ממנגביאי על האירועים העתידיים? עשיתי זאת במשך תקופה של דקדות ושנים ורק רבים מהם הופכים לסובלניים מכיוון שהשינויים הללו לא התרחשו בתוך תוכנית הזמן שלהם. דרך אלוהים אינן דרךכם, עםי ואולם כאשר אזהרה שאני נתתי אינה מתגשמת בתוך החודש, הרבה נשמות מותשות מאמינות בי. היותך סומך כשאירועים נמנעים באמצעות תפילה וצום. הלל את אלוהים כשהישרון ממשיך. עדיין, אני אומר לך, לא תהיו סובלניים כי יש חושך רוחני גדול בעולם והרשע אחד מחפש אחר השחתת הנשמות. זה איננו סיפור פנטזיה או מיתוס, ילדי, אלא המציאות. הרבה מבני נפרדו מהמציאות מכיוון שהם בידוד עצמי מן העולם. הם יצרו תרבות משלהם של עבודה ובידור והזניחו את מצוותי לאהבת השכן כמוך. רבים מבני אינם שונים מהפרושים בזמני האדמה שאלו, 'מי זה שכנו?' הם לא רצו לשרת באהבה ורחמים אלו שהם הדירו, הסמארים, הגויים או כל אחד שנחשב להיות 'פחות' ממעמד החברתי שלהם. אל תהיו כפרושים, ילדי. היותכם כמו אימי, שליחי, תלמידי שכללו צניעות, רחמים, אהבה ורחמיים מהנסיך הרחמני, המחבר לרחמנות, המושיעה, הגואל והאדון. הייתם כמוני. נטלתי ידיים על המצורעים, היתומים, האלמנות, החולים והמתים. אלו היו כל הנחות בחברה היהודית. שרתתי את אלה שהם חולי לב, נפש ורוח והביאתי אהבה, כבוד, סליחה ורחמים במקום. זה מה שאני קורא לך לעשות. לא תוכל לעשות זאת על ידי בידוד עצמי מן העולם. חיי בברית החדשה, ילדי. לקח אותי אל עולם מת. אני אתנחה לכם. אימי תחליף לכם. גם היא, הנקייה מכול, לא נשארה בביתה בנצרת בכל הזמן, אלא אף היא הלכה אחרי במסעות רבים שלי לערים ולתושבות אחרות. היא והרבה תלמידים נשים באו עם שליחי ואני כשהואכרזנו, ריפינו ורעננו. אתם חייבים לצאת, ילדי אל אלו שהם בצורך. צפה סביבך. תראה את שכנה בכל מקום. היותך שלום, אהבה, שמחה ורחמים לכל אשר פוגשים. שאל אותי מה זה שהוא רוצה שתעשו ותאמרו. אני אחליף לכם, ילדי. ניהיו מאוד עסוקים בעבודה של אבינו, בניית ממלכת אלוהים. חפש נשמות בצורך. היותך מזומן. כאשר אסון פוגע, פתחו את לבבכם ובתיכם לאלו שהם בצרך." תן מה שיש לך מתוך אהבה, בוטח בי ישוע שלי לספק לכל צרכיך. תראו ניסים גדולים מאלוהים דרך אמונתו ואמונתכם. אל תשאו פחד אלא בטחו. הכל שנדרש זה אהבה ובטחון. כל דבר יהיה טוב. נתחיל בכל פעולה של אהבה שאתם יכולים לבצע, ילדיי. היו אהבה. כל דבר יהיה טוב. התפללו, במיוחד בשבוע הזה והשבועות הקרובות לשלום בעולם וללחיות חיים קדושים. בחשו את השכנוע בבתיכם ופקדו תמיד את הסקרמנטים.”
“לוּךְ בִּשָׁלוֹם, יַלְדַּי. אני מְבָרֵךְ אוֹתָכֶם בְּשֵׁם אָבִי, בְּשׁמי וּבְשֵׁם רוּחִי הַקּדושה. הֲרִיבוּ תְּפִלָּה מִשְׁפָּחוֹת וְהיוּ לְאַחַת לֵב וּמַחְשָׁבוֹת אֶחָד. הֱיוּ מאוחדים בְּאֱמוּנַתְכֶם וּבְאַהֲבַת אלוהים.”
כן, אדוני. תודה לך ישוע. אמן.
“אני עמך (שם נמחק) ואיתי (שם נמחק). אני עם חבריך הקדושים ומשפחתך. היו בשלום.”
תודה לך ישוע. אוהב אותך.
“ואנוכי אוהבך.”